החלטה בתיק ע"מ 1386/12

כתב האישום שהוגש נגד המשיב מייחס לו עבירה אחת של זריקת חפצים לעבר כלי תחבורה נוסע, ועבירה נוספת של זריקת חפצים לעבר אדם או רכוש. בפרט האישום הראשון נטען כי בחודש מאי 2011, המשיב יידה ביחד עם אחרים אבנים לעבר שני רכבים צבאיים ורכב לבן שנסעו בכביש הסמוך למקום מגוריו, והרכב הלבן אף נפגע כתוצאה מכך. לפי פרט האישום השני, כחודש לאחר מכן, שוב יידה המשיב אבנים ביחד עם אחרים באותו איזור, לעבר כוחות הביטחון.

בימ"ש קמא דחה את בקשת התביעה להאריך את מעצרו של המשיב עד תום ההליכים, ותחת זאת הורה על שחרורו בהפקדה כספית ובערבות צד ג'. השופט הנכבד קמא ציין בהחלטתו כי מדובר בקטין, וכי קיימות סתירות לכאורה ביחס לאחד מהאירועים, אולם אין פירוט בהחלטה אודות הקושי הראייתי האמור. בכל אופן, התביעה עוררת על החלטה זו, וטוענת כי מדובר במסוכנות שמחייבת את מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

לדברי התובע, יש ראיות לכאורה לשני פרטי האישום, וקיימת גם עילה של מסוכנות. לטענתו, לא ברור מההחלטה מהו הקושי הראייתי שקיים בתיק, ולא די באמירה סתמית כזו כדי לכרסם בריות או בעילה.  לעומת זאת, הסנגור טוען כי אין להתערב בהחלטת בימ"ש קמא. לדבריו, אין ראיות לפרט האישום השני, ואילו פרט האישום הראשון מתייחס לנסיבות קונקרטיות של הפרות סדר, על רקע הצתת  מסגד בכפר ע"י מתנחלים, ומדובר באירוע חד פעמי, שאין בו כדי ללמד על מסוכנותו של המשיב.

שקלתי את טיעוני הצדדים ועיינתי בחומר החקירה. עד תביעה 2, מספר באמרתו מיום 12/01/12, על אירוע שבו 3 ג'יפים עברו בסמוך לבית הספר בשעות הבוקר, שניים צבאיים ואחד לבן, במאי או ביוני 2011, והוא ואחרים יידו לעברם אבנים, ובכללם המשיב, וכתוצאה מכך נשברה המראה ברכב הלבן. העד לא הזכיר שריפת מסגד בהקשר זה. עד תביעה 5 שנזכר בין מיידי האבנים באמרתו של עד תביעה 2, מתאר אירוע דומה באמרתו מיום 06/02/12. לדבריו, בסביבות חודש מאי 2011, נטל חלק באירוע של יידוי אבנים לעבר 3 ג'יפים צבאיים שנסעו בכביש הסמוך לבית הספר, שבו השתתף גם המשיב ביחד עם עוד 5 תלמידים. גם הוא אינו מתאר את הצתת המסגד בהקשר לאירוע זה, ועדותו עולה בקנה אחד עם עדותו המפלילה של עד תביעה 2, ושתי העדויות הללו מחזקות זו את זו.

המשיב עצמו מודה כי יידה אבנים בהזדמנות אחת, לעבר ג'יפים צבאיים, בחודש יולי 2011, אולם לדבריו מדובר באירוע שקשור להפרות הסדר שהיו בכפר לאחר הצתת המסגד. המשיב מכחיש השתתפות באירוע שעליו העידו שני עדי התביעה אשר התרחש במועד מוקדם יותר. פרט האישום השני מתבסס על הודאתו של המשיב, אולם פרט האישום הראשון מסתמך על ההפללות שהוזכרו לעיל, אשר כאמור, לא נטען בהן כי מדובר באירוע שקשור להצתת המסגד, וככל הנראה גם תיארוך שני האירועים שולל זיקה כלשהי ביניהם.

בכל אופן, נוכח קיומן של שתי עדויות מפלילות, ולמרות הכחשתו של המשיב, נראה כי יש סיכוי סביר להרשעתו של המשיב בעבירה שבפרט אישום זה, ולכן אין מנוס מהמסקנה כי יש ראיות לכאורה לעבירה של יידוי אבנים לעבר כלי תחבורה נוסע, אשר מיוחסת למשיב בפרט אישום זה. גם ביחס לפרט האישום השני קיימות ראיות לכאורה, נוכח הודאתו המפורטת של המשיב, אשר נראה כי ניתן למצוא לה חיזוקים ראייתיים.

אשר לעילה, יידוי אבנים לעבר רכב נוסע, הוא מעשה מסוכן שעלול לפגוע בחיי אדם, וכבר היו דברים מעולם. כבר לפני שנים נאמר בפסיקת בית המשפט העליון כי "... ראוי להדגיש, ולחזור ולהדגיש, כי אבן עלולה לקטול, וגם קטלה בפועל חייהם של אנשים תמימים, שכל 'חטאם' התמצה בכך שהם ביקשו לממש זכות אלמנטארית של תנועה חופשית..." (בש"פ 7927/00  מדינת ישראל נ' יוסף בן מוחמד שלבי ו-3 אח', תק-על 2000(3), 3116, עמ' 3117), וכך נפסק גם בבית משפט זה (ראו למשל 3568/09 בעניין אלזעול, וכן ע"מ  2309/11 התביעה הצבאית נ' אבו הנייה, פורסם בנבו).

הדברים הללו יפים ביתר שאת לנסיבות שלפנינו, נוכח קיומן של נסיבות חומרה שאין להתעלם מהן, מפני שמדובר באירוע שבו השתתפו כמה משתתפים, שיידו אבנים מטווח קרוב שאף הביא לפגיעה באחד הרכבים, ולכן מדובר במסוכנות ממשית שאין לתת לה מענה ראוי בחלופת מעצר. בנסיבות אלה, גם גילו הצעיר של המשיב אינו מקהה מהמסוכנות.

בשולי הדברים לא אמנע מלציין כי גם מעשה חמור של הצתת מסגד, אין בו כדי להצדיק יידוי אבנים לעבר כלי רכב נוסעים, אולם אילו שוכנעתי שמדובר במעשה חד פעמי, שבא כתגובה ספונטאנית לאירוע חמור של הצתת מסגד, היה אולי מקום לדון בטענה כי מדובר במסוכנות מופחתת, אלא שכאמור, לא זה המקרה שלפנינו.

סוף דבר, מששוכנעתי בקיומן של ראיות לכאורה, ומשבאתי לכלל מסקנה כי קיימת אף עילה מובהקת של מסוכנות, שלא ניתן לתת לה מענה בחלופת מעצר, התוצאה היא שערר התביעה מתקבל, ולכן אני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

ניתנה היום, 7 במרץ 2012, י"ג באדר התשע"ב, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

נשיא התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: